הלוואות חברתיות באמצעות האינטרנט-היבטי מיסוי
מוסדות פיננסים מסורתיים מקבלים הלוואות מאדם א' ומלווים אותו לאדם ב'. הפעילות הפיננסית הקלאסית, הן במקרה של הלוואה מבנק והן במקרה של הלוואה מחברת כרטיסי אשראי, היא תיווך פיננסי. הבעיה היא שהמרווח בין הלווים והמלווים, הפך בשנים האחרונות לבלתי סביר. מול ריבית אפסית על פקדון – נדרש הלווה לשלם ריבית גבוהה מאוד על הלוואות שהוא נוטל.כיום, עם התקדמות הטכנולוגיה, נראה כי הגיע הזמן לוותר על גורמי התיווך המסורתיים.
בכל העולם, אתרי אינטרנט מאפשרים לגייס הון מהציבור. תחום הלוואות המונים הידוע גם בשם הלוואות חברתיות והלוואות עמית לעמית, הוא ענף בתחום מימון ההמונים וזאת בדומה לפלטפורמה הפועלת לגייס כסף מההמון על מנת לקדם פרוייקט מסויים.
אם כך – מהן הלוואות חברתיות?המדובר בפלטפורמה המנסה ליצור נקודת מפגש בין לווים לבין משקיעים, והמורכבת משלושה שחקנים עיקריים: המשקיעים, הלווים ומפעילי האתרים.
המשקיעים – הם בעצם הבנקים, הם רשאים במעמד מימון ההלוואה לקבוע את תקופת ההלוואה, את סכום ההלוואה, את אחוז המימון שיתקבל, את דירוג ההלוואה ואת מטרתה. כל משקיע יכול להשקיע סכום מסויים, לא גבוה, בכל הלוואה. כתנאי הכרחי למימון הלוואה, המלווה אינו מורשה לממן את כל סכום ההלוואה, אלא רק את חלקה, וזאת בכדי ליצור פיזור סיכון מקסימלי בתיק ההלוואות של המשקיע.
הלווים – הם משקי הבית, ולא תאגידי ענק. זה יכול להיות סטודנט הלומד לקראת תואר, משפחה מתרחבת או זוג צעיר שהחליט לפתוח עסק.
מפעילי האתרים להלוואות המונים– פועלים על מנת לקשר בין אנשים המעוניינים להלוות כסף בריבית נמוכה יותר מזו המוצעת במוסדות הפיננסיים המסורתיים, לבין אנשים בעלי ממון, המחפשים דרך להניב תשואה גבוהה יותר כנגד חסכונותיהם. פעילותם של מפעילי האתרים מתמקדת בין היתר, בכל שלבי אישור ההלוואה, עריכת המסמכים, פגישת הלווה לצורך זיהוי, העברת הכספים לחשבון הבנק וגביית הקרן והריבית במועדם.
בנוסף, הם אלו המוודאים כי לא מדובר בהונאה- כל אדם המגיש בקשה להלוואה עובר תהליך סינון קפדני במהלכו נבדקת זהותו, היסטוריית האשראי שלו ומפעילי האתרים מעריכים, באמצעות מודלים סטייסטים ועל ידי חיתום ידני, את הסיכון לחדלות פרעון שלו. וזאת (באמצעות הכלים העומדים לרשותם בדומה לאלו העומדים לרשות גוף פיננסי אחר במשק).כמו כן, הם אף מעניקים ללווה דרוג אשראי אשר יקבע אם הלווה יקבל הלוואה באמצעותם ומה יהיה, בקירוב, גובה הריבית שישלם הלווה על ההלוואה. ויודגש,המדובר על השקעה בסיכון גבוה. ההלוואות אינן מובטחות. מפעילי האתרים, אינם מבטיחים כי ההלוואות יוחזרו במלואן. עם זאת, במידה ולווים מסוימים לא יחזירו את סכום ההלוואה מפעילי האתרים הם אלו שימצו מולם הליכים חוקיים על מנת להביא לגבייתו. תמורת תיווכם וטיפולם בעסקה, זכאים מפעילי האתרים לעמלה הנקבעת בין הצדדים.
למפעילי האתרים, אין סניפים ומנגנונים מסובכים כמו של הבנקים הממנפים את כספי המפקידים הם בסך הכל מקשרים באמצעות פלטפורמה אינטרנטית בין לווים למשקיעים – כך הם יכולים לגבות עמלה נמוכה ולחלק את העוגה למבקשי ההלוואה (ריבית נמוכה יותר) ולמשקיעים (תשואה גבוהה יותר).
הלכה למעשה– כיצד מתבצע התהליך?הכספים המועברים על ידי המשקיעים, מוחזקים בחשבון נאמנות נפרד שהנהנים בו הם המלווים, וזאת לפני שהם מועברים ללווים. החשבון מנוהל בבנק ישראלי מוכר, ולחשבון הנאמנות ממונה נאמן כדוגמאת משרדי עו"ד או רו"ח המוכרים במשק, במטרה ליצור הפרדה מבנית ברורה בין הנכסים שיופקדו בחשבון הנאמנות לבין נכסי מפעילי האתרים. כך במידה וחברת מפעילי האתרים תחדול מלפעול, יוחזרו הכספים למלווים על פי כתב הנאמנות.
עד להלוואתם- הכספים צוברים ריבית פקדון יומי. הכסף אינו מוחזק על ידי מפעילי האתרים, ובכל מקרה סליקת תשלומי הקרן והריבית ימשכו כסדרן. בכל שלב, על פי הוראות המשקיע, יועברו הכספים, שלא מוקצים להלוואות, חזרה לחשבון ממנו הועברו לחשבון הנאמנות. עם מימונה המלא של ההלוואה, מועבר סכום ההלוואה לחשבון הבנק של הלווה ותשלומי ההחזר מועברים על פי לוח שפיצר, מהלווה חזרה למשקיעים. הפלטפורמה מהווה גוף מקשר בלבד וכפועל יוצא, הסכם ההלוואה מבוצע ישירות בין הלווה לבין המשקיע.
בישראל פועל כיום אתר בשם אי-לון המרכז פעילות של הלוואות חברתיות, עם זאת האתר פתוח כעת אך ורק לאזרחי מדינת ישראל, מעל גיל 18 בעלי חשבון בנק, בבנק בישראל. היבטי המיסוי בהלוואות המונים- אין חולק כי הפעילות המבוצעת בפלטפורמה שתוארה לעיל, מהווה פעילות פיננסית בשוק ההון. תוצאות המס הטמונות בביצוע השקעות בשוק ההון נגזרות, ככלל, משלושה פרמטרים עיקריים: מיהותו של המשקיע, סוג הנכס הפיננסי נשוא ההשקעה וסוג ההכנסה הנצמחת מהנכס הפיננסי.
עם זאת בל נשכח כי מלבד המשקיעים, קיימים בזירה גם שחקנים נוספים: הלווים ומפעילי האתרים אשר גם מפעילותם עולים היבטי מיסוי שונים והכל כפי שיפורט להלן:
היבטי המיסוי במישור המשקיעים– מיהותו של המשקיע- המשקיעים יכולים לפעול במסגרות שונות החל ממסגרת פעילות כיחיד, פעילות כתאגיד (חברה, שותפות) ועוד. תוצאות המס הגלומות בביצוע ההשקעה, אינן אחידות לגבי כלל המשקיעים. חבות המס משתנה בין סוגי המשקיעים השונים: הבחנה בין יחיד לחברה, הבחנה בין פעילות כיחיד במישור הפרטי לבין פעילות כיחיד במישור העסקי, הבחנה בין תושב ישראל לבין תושב חוץ והסיווג כתושב ישראל לראשונה, תושב חוזר ותושב ותיק.
סיווג ההכנסה -לעניין חבות המס יש להבחין בין הכנסה פיננסית שוטפת המהווה הכנסה מעסק או מעסק אקראי בעלי אופי מסחרי, בהתאם להוראות סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה, לבין הכנסה פיננסית שוטפת המסווגת כהכנסה לפי סעיף 2(4) לפקודה, לאמור נפקות הן לעניין הקלות ופטורים ממס, שיעורי המס, אופן קיזוז הפסדים ועוד. היבטי מע"מ וביטוח לאומי-בנוסף, לסיווגן של הכנסות פיננסיות שוטפות כהכנסות פיננסיות שוטפות אקטיביות או שמא כהכנסות פיננסיות שוטפות פאסיביות נפקות הן לשאלת סיווגו של המשקיע שמקבלן כעוסק, כמוסד כספי והן לשאלת חבותו במס ערך מוסף או במס רווח בגינן. ההבחנה האמורה רלבנטית גם לגבי שאלת חבותו של המשקיע בדמי ביטוח לאומי ובדמי ביטוח בריאות. שיעור המס החל- המשקיע היחיד יחוייב במס בשיעור שלא יעלה על 25% ויראו את הכנסתו זו כשלב הגבוה ביותר בסולם הכנסתו החייבת. עם זאת, ככל שמדובר בריבית המשולמת על נכס שאינו צמוד למדד, או שהוא צמוד בחלקו לשיעור עליית המדד, כולו או חלקו תחוייב הכנסתו של היחיד מריבית בשיעור מס של 15% בהתאם להוראות סעיף 125ג(ג)(1).עם זאת, הכנסותיו של יחיד מריבית יכול ותתחייבנה במס בשיעורים הקבועים בסעיף 121 לפקודה, קרי, בהתאם לשיעור המס השולי של היחיד אם יחול לגביהן אחד מאלה: הריבית מהווה הכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודה או אם הריבית רשומה או חייבת ברישום בפנקסי חשבונותיו של היחיד או אם היחיד תבע ניכוי הוצאות ריבית והפרשי הצמדה בשל ההלוואה שנתן. חברה- תחוייב במס בשיעור מס חברות, נכון לשנת 2014 מסתכם שיעור המס בשיעור של 26.5%.
סיווג כמוסד/תאגיד בנקאי- יש לתת את הדעת לנקודה חשובה – כיצד תסווג הפלטפורמה האמורה-האם המשקיעים ו/או מפעילי האתרים עונים על הגדרת "תאגיד בנקאי" כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981? לתשובה האמורה נפקות לעניין האפשרות של המשקיעים היחידים להנות מההקלות ומהפטורים הניתנים מכח הוראות פקודת מס הכנסה והתקנות מכוחה לגבי הכנסות ריבית הנובעות מריבית בנקאית. מקום בו לא תסווג הפלטפורמה האמורה כמוסד בנקאי, אזי עולות שאלות בדבר האפשרות לזכאות בהקלות המיסוי.
היבטי המיסוי במישור הלווים– ניכוי הוצאות מימון – הלווה נדרש לשלם ריבית על ההלוואה. עולה השאלה האם הוצאות אלו יותרו לו בניכוי מהכנסת הריבית? עקרון היסוד בסוגיית ניכוי הוצאות נקבע בסעיף 17 לפקודה. בהתאם להוראות הסעיף, הוצאה שהוציא הנישום תותר בניכוי בשנת מס מסויימת אם שימשה לייצור הכנסה באותה שנת מס ולשם כך בלבד. לאור האמור, ככל שהיחיד נטל את ההלוואה לצורך שימוש בעסקו –יש מקום להתיר בניכוי את ההוצאה. ניכוי מס במקור- סוגיית מיסוי נוספת מהיבט הלווה הינה סוגיית ניכוי מס במקור. בפלטפורמה המתוארת לעיל, הסכם ההלוואה מבוצע ישירות בין הלווה לבין המשקיע.
תקנות מס הכנסה מחייבות את המשלם את הריבית (כלומר את הלווה) לנכות מס במקור מהכנסת הריבית שצמחה למשקיע. עולה השאלה כיצד יבוצע האמור הלכה למעשה (ראה התייחסות לאמור בחלק המתייחס למפעילי האתרים).היבטי המיסוי במישור מפעילי האתרים- סיווג פעילותם של מפעילי האתרים- אין חולק כי המדובר בפעילות המגיעה כדי עסק, עם זאת, עולה השאלה האם פעילותם של מפעילי האתרים מסתכמת בפעילות תיווך בלבד או האם פעילותם הינה גם פעילות פיננסית העונה על הגדרת "תאגיד בנקאי" כפי שהוזכר לעיל.
היבטי מס ערך מוסף – לאמור נפקות גם לעניין מס ערך מוסף, האם פעילותם תסווג כעוסק או כמוסד כספי (מוסד כספי לעניין חוק מע"מ כולל את כל אותם הגופים שלגביהם העיסוק בכסף נחשב לעסק כמשמעותו בסעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה). ככל שפעילותם תסווג כמוסד כספי- אזי, מוסד כספי אינו חייב במע"מ על פעילותו, ואין הוא רשאי לנכות מס תשומות. בנוסף, על פעילותו של מוסד כספי יוטלו מס שכר ומס רווח באחוזים מן השכר ששילם ומהרווח שהפיק. ככל שפעילותם תסווג כעוסק-יחול מיסוי רגיל לעניין חיוב הפעילות במע"מ ובאפשרות לנכות מס תשומות. היבטי מס הכנסה-החבות במס- שיעורי המס על הפעילות יגזרו מאופן ההתאגדות-האם הפעילות מבוצעת כיחיד, כשותפות, כחברה ועוד.
חובת ניכוי מס במקור – כאמור לעיל , חובת ניכוי המס במקור מהכנסות הריבית שנבעו למשקיעים חלה על המשלם שהוא הלווה. לצורך ייעול תפעול הפלטפורמה האמורה, מגולגלת החובה האמורה לפתחם של מפעילי האתרים, עבור ובשם כל אחד מהלווים. לאור האמור, מוצע לבחון פנייה לרשות המיסים לקבלת אישורם לביצוע הדיווח באמצעות מפעילי האתרים. כפועל יוצא, יידרשו מפעילי האתרים לפתוח תיק ניכויים במס הכנסה, באמצעותו ינוכה וידווח המס שנוכה מהמשקיעים. בנוסף, יידרשו מפעילי האתרים להנפיק אישור שנתי (0867) על הריבית והפרשי ההצמדה ששילמו ועל שיעור המס והמס שנוכה במקור. כמו כן, יידרשו מפעילי האתרים להגיש דו"ח שוטף לפקיד השומה ודו"ח שנתי לפקיד השומה. תשומת הלב, כי לעניין אופן הגשת הדו"חות, יש להבחין בין חייב שהוא מוסד כספי לבין חייב שאינו מוסד כספי.
לסיכום – לאור חדשנותה של התופעה והאפשרות כי השימוש בה יגבר, צפוי כי שאלות המס תהיינה נפוצות יותר ויותר. למשרדי היכולות לטיפול בסוגיות חדשניות אלו, ולפיכך מומלץ לפנות להתייעצות בטרם נקיטת עמדה בנושא.
